סדנאות - אמפטיה וסיפורים - במסגרת פעילויות במוסדות החינוך

סדנאות

אמפטיה וסיפורים - במסגרת פעילויות במוסדות החינוך

אמפטיה וסיפורים - תחום אותו אני מרצה בבית ברל ומוכר בגמול השתלמות מטעם משרד החינוך

ההשתלמות תתקיים בימי ראשון בשעות הבוקר.


יש לי שפה נסתרת שפת הלב,
בה אני אומר כל מה שאני אוהב.
לכדור ולבלון, לפנס ולשעון
לתמונה שעל הקיר, לצפור ששרה שיר.
יש לי שפה נסתרת שפת הלב,
שבה אני מצטער על כל מה שכואב.
על כדור שנעלם, על בלון שהתפוצץ,
על צפור פצועה בגן, על פנס שהתנפץ.
יש לי שפה נסתרת שפת הלב,
יבין אותה מי שכואב יבין אותה מי שאוהב.

שפת הלב מאת: נורית אלטוביה מתוך: לאן עולות המחשבות


ד"ר מארשל רוזנברג בנה מודל המבוסס על 4 שלבים המטפח תקשורת אמפתית בין האנשים. היא מושתת על הנחת היסוד שטבעי הוא לבני האדם לבוא מתוך מקום של הבנה (compassion). ככל שנטפח את תרבות הדיאלוג של הילדים (וכדאי "שעה אחת קודם..."), הם יהיו יותר אמפתיים לסביבה. אחד הכלים המהווים עידוד היכולת האמפתית של הילדים הם הסיפורים וזאת בעיקר שהם מזמינים אותו "להיכנס לעורן" של הדמויות ולהבין את נקודת המבט שלהן.

אמפתיה, במהותה, היא דרך ביטוי לחמלה. ייחודה של האמפתיה הוא לא רק בהצבתה כבסיס לקשר אנושי, אלא בהיותה ביטוי אקטיבי, לרוב מילולי, של הבעת התעניינות בזולת, תוך שימוש באותם ארבעה מרכיבי-שפה המשמשים אותנו לביטוי עצמי - עובדות, רגשות, צרכים, בקשות. בעת מתן אמפתיה לזולת אנחנו מפנים אליו ארבעה מרכיבים אלו בצורת שאלה, מה שמציב אותנו בעמדה הענווה של אי-ידיעה, ואת הזולת בעמדת הפוסק האמיתי לגבי מצבו.

אחת הדרכים היעילות לטיפוח האמפתיה בגיל צעיר, היא לדבר על הרגשות שלנו ולשתף את השני במה שאנו מרגישים: פחד, שמחה, עצב.
אני מנסה, בתחילת המפגש, לעזור לילד לתת שמות לרגש. רוב הילדים מסוגלים להגדיר רגשות כמו עצב, שמחה או כעס, אך הם רחוקים מלהסביר את הרגשות באופן מדויק. חשוב שהילד יהיה מודע לטווח מדויק ורחב של רגשות.
הבעות הפנים הם כלי בעזרתם מציגים הילדים את הרגש .

באמצעות הצגת הבעת הפנים, הילד ירכוש מיומנויות שבהמשך יוכל לסגל לעצמו. באותו זמן, הוא לומד להסתכל על הרגש בפרספקטיבה שונה מבסיטואציה האמיתית.
פתירת קונפליקטים: כאשר ילד עושה משהו רע לילד אחר, קודם יש להביע גישה אמפתית כלפי הילד הנפגע. חשוב שהילד הפוגע ידע מה מרגיש הילד הנפגע. המודעות מאפשרת להבין את רגשות הילד השני. כאשר הילד מבין את הצרכים והרגשות של האחר הוא מסוגל לראות את העולם בצורה חיובית .


סיפורים כאמצעים להבעת רגשות
סיפורים מהווים כלי מצוין לעידוד היכולת האמפתית של הילד, וזאת בעיקר כיוון שהם מזמינים אותו ''להיכנס לעורן'' של הדמויות ולהבין את נקודות המבט שלהן. ילדים מגלים יכולת מרשימה להזדהות עם דמויות ספרותיות ומגיבים על פי רוב בעוצמה רגשית רבה ביחס אליהן: הם מפחדים יחד עם הדמות, מצפים יחד איתה, מופתעים כמוה, כועסים כשהיא כועסת וכו`. יתרונו של הסיפור מצוי בריחוק שהוא יוצר, המאפשר לילד להתאמן באמפתיה, ללא מעורבות אישית יתרה. דרך הסיפור יכול הילד להתנסות באימוץ נקודות המבט של האחר, ללא המחסומים הטבעיים שמציבה בפניו מעורבותו הרגשית, כשמדובר בסיטואציות חיים ממשיות. ניתן להניח שהתנסות חוזרת ונשנית של הילד בהזדהות ובהבנה אמפתית של דמויות דמיוניות מן הספרות, תביא עם הזמן לפיתוח יכולתו להבין גם את נקודות המבט של הדמויות הממשיות הסובבות אותו בחייו. בכך עשויה ההאזנה לסיפורים לקדם משמעותית את היכולת האמפתית של הילדים.


אני מגלה יותר ויותר שדרך הסיפורים עשויים הילדים לבטא טווח רחב של רגשות. מתברר כי בעצם הביטוי המילולי של הרגשות השונים טמון ערך מטהר רב חשיבות, וזאת בין אם מבטאים הילדים את רגשותיהם בגלוי, או מייחסים אותם לאחת מדמויות ההזדהות הסיפוריות. הספרים יוצרים למעשה את ההזדמנות לבטא רגשות שליליים בצורה מקובלת ולגיטימית, ובכך הם מונעים הצטברות של מתחים הרסניים, ומסייעים לילדים בהירגעות וברכישת מיומנויות של שליטה עצמית.
הם מעודדים את הילדים לבטא במילים את רגשותיהם, דמיונותיהם והשקפותיהם האישיות אודות מוקד הבעיה, ותוך כך הגעתם לרמה מסוימת של פורקן רגשי, אף מהווה שלב מקדים הכרחי לתהליך הקנייתן של תפיסות ושל דפוסי התנהגות רצויים יותר. באמצעות הסיפורים הילדים נחשפים לנורמות חברתיות, תקני התנהגות ולפעולות דיבור כמקובל, למודל תקין שהילד יכול ללמוד ואחר כך להתנסות בשיחות הטבעיות עם חבריהם.

לקבלת מידע נוסף, אתם מוזמנים למלא את פרטיכם.

שם מלא טלפון אימייל קוד אימות